שי אפסאי — בנג'מין פרנקלין ותנועת המוסר

Below is an incomplete and inaccurate PDF and online Hebrew translation by Segula’s editors of the article Forget Franklin: Franklin and the Musar Movement. The PDF and online links (including to the Hebrew podcast) are provided here for those who cannot read the original English version. (The translation published in the Hebrew print magazine contains additional editorial errors — including misattributing the authorship of the sidebar מי היה בנג׳מין פרנקלין?/איש החלום האמריקני to its Hebrew translator, Amit Assis (עמית עסיס) — that have eventually been corrected in the PDF and online.) English-readers would be better served by accessing the original English Segula article, as well as reading the earlier Review of Rabbinic Judaism article Benjamin Franklin’s Influence on Mussar Thought and Practice: a Chronicle of Misapprehension.

הרב מנדל לפין כתב ספר הדרכה לעבודה אישית על המידות שהיה לאחד הספרים הנלמדים בישיבות של תנועת המוסר. בעולם הישיבות לא קל להודות כי מחבר הספר נמנה על אנשי ההשכלה וכי הספר נכתב בהשראת הסופר, המדינאי והממציא האמריקני בנג'מין פרנקלין

—

מה עושים בעולם הישיבות כאשר מתברר שאחד מספרי היסוד של תנועת המוסר מיוסד על שיטה שפיתח מדינאי וסופר אמריקני? על בנג׳מין פרנקלין, על הרב המשכיל מנדל לפין ועל ספר ׳חשבון הנפש׳

—

ספר ההדרכה לעבודה אישית על המידות שכתב הרב מנדל לפין היה לאחד הספרים הנלמדים בישיבות של תנועת המוסר. בעולם הישיבות לא קל להודות כי מחבר הספר נמנה על אנשי ההשכלה וכי הספר נכתב בהשראת הסופר, המדינאי והממציא האמריקני בנג׳מין פרנקלין

———

.הוא נולד ב-1706 בבוסטון למשפחה שהתפרנסה בקושי מייצור סבון ונרות, וכשנפטר ב-1790 הוא כבר היה האמריקני המפורסם ביותר. מדינאי, סופר, מדען וממציא

בנג'מין היה העשירי מבין 17 ילדים. בגיל 12 החל לעבוד כשוליה בבית הדפוס של אחד מאחיו, ובגיל 17 הוא ברח לפילדלפיה, אז עיירה קטנה. גם שם עסק בדפוס ובהמשך הפך גם למו"ל של עיתון. לצד העבודה הקשה הוא נמשך לקבוצות סודיות, וב-1727 ייסד מועדון בשם 'ג'ונטו' שבו נקשרה קבוצה של תריסר גברים לסיוע הדדי ולניהול דיונים בענייני מדיניות ומוסר. ב-1731, לאחר שהצטרף למסדר הבונים החופשיים, חלם המדינאי לעתיד על מפלגה בינלאומית למידות טובות שחבריה יתקנו את מידותיהם וישפיעו על תיקונו המוסרי של העולם כולו, ובינתיים נבחר לראש המסדר של הבונים החופשיים בפילדלפיה

את רשת הקשרים הענפה שיצר הוא ניצל להרחבת עסקיו, אך פניו לא היו רק לעושר. בגיל 42 הוא פרש עולם העסקים והתפנה למחקר, לקידום החברה ולקידום עניינים ציבוריים. לזכותו נזקפת הקמתם של מוסדות רבים בפילדלפיה ובהם מכבי אש, משטרה בשכר ובית חולים. הוא היה בין מקימיהם של מוסדות שהפכו לימים לאוניברסיטה של פילדלפיה. כחבר אספת הנבחרים של פנסילבניה פעל פרנקלין לאיחוד המושבות באמריקה, ומשנכשל במניעת הקרע עם אנגליה היה לאחד ממנסחי הכרזת העצמאות האמריקנית ואף חתם עליה

פעילותו הציבורית לא התמצתה בפוליטיקה והוא ידוע גם בפעילותו המדעית ובהמצאותיו הטכנולוגיות. הוא פרסם ספר מחקרים בחשמל שנטבעו בו מונחים המקובלים עד היום כמו 'חיובי', 'שלילי' ו'סוללה'. בין המצאותיו הידועות: כליא ברק שנועד למנוע שרפות כתוצאה מפגיעת ברק, משקפיים דו מוקדיים (בי פוקאליים) וכלי נגינה מזכוכית שקרא לו ארמוניקה. אמריקנים שסבלו מעשן התנורים בחורף הקר הודו לו על פיתוח תנור פרנקלין שהיה בעל ארובה כפולה

באוטוביוגרפיה שלו הקדיש פרנקלין תשומת לב לתפקידה הממתן של הדת בחיים הציבוריים, וייחס לאמונה חשיבות חברתית. הוא הטיף לסובלנות בין דתית ואף תרם כסף לקהילה יהודית בפילדלפיה שנקלעה לקשיים, אך בהתכתבויות פרטיות הביע גם דעות קדומות כלפי יהודים. פרנקלין היה בעליהם של עבדים, ובעיתונו התפרסמו מודעות למכירת עבדים, אך מאוחר יותר התנגד לתופעה ואף התמנה לנשיא אגודה מקומית נגד העבדות